<h1>פסקי הרי"ד — קידושין</h1>
<h2>דף ב:</h2>
[קידושין ל"ה ע"א] וכל מצות לא תעשה כול', מנהני מילי, אמ' רב יהודה אמ' רב וכן תנא דבי ר' ישמעאל אמ' קרא [במדבר ה'] איש או אשה אשר יעשו מכל חטאות האדם למעול מעל ביי"י, השוה הכת' אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. חוץ מבל תקיף ומבל תשחית דכת' [ויקרא י"ט] לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחי' את פאת זקנך, כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה, והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה ליתנהו בהקפה, ובל תיטמא למתים דכת' [שם כ"א] בני אהרן ולא בנות אהרן, איסי תני אף בל יקרחו נשים פטורות, ולית הילכתא כותיה.
<h2>דף ה:</h2>
[קידושין ס"ו ע"ב] מתני'. כל מקום שיש קידושי' ואין עבירה [הולד] הלך אחר הזכר, ואיזה זה זו כהנת לוייה וישראלית שנישאו לכהן וללוי וליש', וכל מקו' שיש קידושים ויש עבירה [הולד] הלך אחר הפגום שבשניהם, ואיזו זו זו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה ליש' בת ישר' לממזר ולנתין, וכל מי שאין עליו קידושין אבל יש לה קידושין על אחרים הולד ממזר ואיזה זה זה הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה, וכל מי שאין לה עליו ולא על אחרים קידושין הולד כמוה ואיזה זה זה ולד שפחה ונכרית. ר' טרפון אומ' יכולין ממזרים ליטהר, כיצד ממזר נושא שפחה הולד עבד, שיחררה נמצא הבן בן חורין, ר' אליעזר אומ' הרי זה עבד וממזר.
<h2>דף ח:</h2>
[קידושין ו' ע"ב] אמ' רבא הילך מנה על מנת שתחזירהו לי במכר לא קנה את השדה, באשה אינה מקודש', לפדיון הבן אינו פדוי, בתרומה יצא ידי נתינה. פי' ומוכרה לכהנים והדמים שלו. ואסור לעשות כן מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות, ותנן בבכורות [כ"ו ע"ב] הכהנים המסייעים בבית הגרנות אין נותנין להן תרומה בשכרן, ואם עשו כן חיללו, ועליו הכת' אומ' שחתם ברית הלוי. פי' מדאורית' בכל טצדקי דיהיב הויא נתינה, וחכמ' אסרו ליתן תרומה לכהן דבר שיגיע לו הנאה ולא שיתן לו בשכרו, ואף כאן כשנותן לו על מנת להחזיר אין לו לכהן שום הנאה ואע"ג דמדאוריתא [יצא מדרבנן] אסור לעשותו.
<h2>דף כט:</h2>
[קידושין כ"ח ע"ב] רשות הגבוה בכסף ורשות ההדיוט בחזקה. פי' הגבוה דהינו ההקדש קונה בנתינת כסף אע"פ שלא משך, וההדיוט אינו קונה עד שימשוך ויחזיק. ת"ר כיצד רשות הגבוה בכסף גזבר שנותן מעות במטלטלין אפי' בסוף העולם קנה, ובהדיוט עד שימשוך. ואי קשיא ומה צורך בכסף באמירה שנתרצה שיהו של הקדש בכך וכך אינו יכול לחזור בו, דאמירתי לגבוה כמסירתי להדיוט, וכדאמרי' בפ' יש נוחלין [ב"ב קל"ג ע"ב] גבי בנו של יועזר דאשכח מרגניתא ואמרה ליה איתתיה זיל אמטייה לגבי גזברין ולא תשמייה את דאמירתי לגבוה כמסירתי להדיוט, אלא לישמיוה אינהו. יש לומ' בכי האי גונא מיירי, שבעת שקיבל ממנו המעות לא ידע שלצורך הקדש הוא קונה אלא לצרכו, ועכשיו שרוצה לחזור בו מודיעו שלצורך הקדש קונה, ומעות הקדש היו ואינו יכול לחזור בו. אמירתי לגבוה כמסירתי להדיוט כיצד האומ' שור זה עולה בית זה הקדש אפי' בסוף העולם קנה, ובהדיוט לא קנה עד שימשוך ויחזיק.
<h2>דף ל:</h2>
[קידושין נ"ח ע"א] מכרן וקידש בדמיהן הרי זו מקודשת, מנלן, דדמי איסורי הנאה מותרין, מדגלי רחמ' בע"ז [דברים ז'] והיית חרם כמוהו, כל שאתה מהייה ממנו הרי הוא כמוהו, מכלל דכל איסורין שבתורה שרו, ונילף מינה, משום דהוי ע"ז ושביעית שני כתוב' הבאין כאחת, וכל שני כתובין הבאין כאחת אין מלמדין, ע"ז הא דאמרן, שביעית מאי היא דכת' [ויקרא כ"ה] יובל היא קדש, מה קודש תופש דמיו אף שביעית תופשת דמיה, אי מה קודש תופש את דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופשת דמיה ויוצאה לחולין, ת"ל תהיה בהוייתה תהא, כיצד לקח בפירות שביעית בשר אילו ואילו מתבערין בשביעית, בבשר דגים יצא בשר ונכנסו דגים, בדגים יין יצאו דגים ונכנס יין, ביין שמן יצא יין ונכנס שמן, הא כיצד אחרון אחרון נתפש בשביעית ופירי עצמו אסור בהנאה. פי' הפירי הראשון אסור ולא יצא מקדושתו, מדכת' תהיה בהוייתה תהא, והפירי השיני תופש השלישי בקדושתו, וכן שלישי לרביעי משום דאיקרי קודש שתופש חילופו והוא יוצא לחולין.
